אני חושב שמאייר טוב יכול ליצור טרנדים גלובליים. כאלו שמחלחלים לכל תחומי העיצוב והאומנות. כתוצאה מכך, מאייר ייחודי, כפי שהוא שואב מהסביבה, הוא גם מחזיר אליה. בפוסט הזה אני אנסה להציג כמה מאירים אהובים. חלקם ידועים ומוכרים וחלקם פחות.
התמונה שפתחה את הפוסט הזה היא של דייב מקין – המאייר האהוב עלי. חלקכם מכירים אותו כמאייר שעשה את הכריכות של הקומיקס "The Sand Man" שכתב ניל גיימן, חלקכם מכירים את הספרונים המאויירים שלו "The day I swapped my dad for two gold fishes", "Wolves in the walls" או "Coraline". בכל אופן, הסגנון שלו ייחודי ועצמאי כבר שנים רבות. לצערי האתר שלו לא פעיל נכון לרגע זה, אבל אתרים של מעריצים רבים כן פעילים. זה אחד מהמפורטים שבהם.

הבא בתור הוא רוס מילס, מאייר/אומן כהגדרתו ממוצא בריטי. הסגנון שלו מזכיר במקצת את זה של דייב, אבל קצת עם קצת יותר ציניות. באתר ניתן למצוא גם שאלות נפוצות אל המאייר ובהן הוא מספר קצת על שיטות העבודה שלו, השפעות, לימודים וכד'.

המאייר הבא הוא מאייר קצת יותר מסחרי, יחד עם זאת הסגנון הייחודי שלו הגיע לפרסומות ומגזינים בכל העולם. אלברטו סוסו (Alberto Seveso) האיטלקי משתמש לרוב בדמויות נשיות בעירום כזה או אחר, על רקעים שחורים או כהים מאד. עליהן הוא מלביש מעין רצועות שנראות כמעט תלת מימדיות ואולי הן באמת תלת מימדיות שמסתירות וחושפות ומעלימות חלקים מהאובייקט. מרשים מאד.

פיט האריסון, עוד מאייר בריטי ייחודי עושה המון שימוש באור כפי שניתן לראות באימג' המלווה. בנוסף לאיורים, ניתן גם להתרשם מאתרי האינטרנט שהוא בנה ועבודות טיפוגרפיות איכותיות (אבל לא ממש יוצאות דופן).

אוסף של 26 רובוטים, סייבורגים, חליפות כח ועוד. כל אחד בסגנון שונה (כמעט כל אחד בכל אופן), כולם באיכות מדהימה.

זוטו הוא/י מאייר/ת ממוסקבה. האיורים, ברובם, תמימים מאד עם פלטת צבעים קפדנית גם כשמדובר באיורים פסיכודלים עם מאות צבעים. הסגנון מתאפיין בקווים נקיים מאד, וקטוריים אבל בלי ההרגשה הוקטורית המעיקה שלרוב מקבלים כשמאיירים בתוכנות וקטוריות. המגוון רחב מאד ונע בין איורים שמחים בשחור לבן ועד לאיורים מדכאים בצבע מלא. חגיגה גדולה לעיניים.

לא בדיוק המקום שאליו הולכים בשביל לחפש איורים אבל במקרה זה מה שקרה כאן. לפני כמה ימים כתבתי בלוג על אתר קניות מדהים בשם Etsy. בדיוק שם מצאתי את "האיורים הנסתרים של אליס בארץ הפלאות". דרכם הגעתי אל האתר שמכין את האיורים הללו. אין שם מגוון גדול של סגנונות, הכל מוקדש לסגנוןש אתם רואים כאן בתמונה. אבל אילו דברים יפים ניתן לעשות בעזרת שמירה על סגנון קבוע ואחיד!

ניאו-פסיכדליה. אני לא חושב שיש לי דרך טובה יותר להגדיר את הסגנון של ניארק1, המאייר והמעצב הצרפתי. מצד אחד צבועיות מטורפת, זוהרת – קונטרסטים חדים וגסים, מצד שני פלטות צבעוניות מצומצמות ומוקפדות. הכל בסגנון כאילו קומיקסי -מערבי לילדים, אבל לא באמת.

כמובן שגם אנימציות נחשבות (מבחינתי בכל אופן) לאותו סוג של מקור השראה.  האנימציה (אולי לא בדיוק אנימציה כמו איורים עם תנועה) הנוכחית יושבת בתוך אתר של שיתוף גולשים ע"י וידאו. אפשר למצוא שם לא מעט דברים מעניינים.

הקו של אודרי קוואסקי (אמריקאית ממוצא יפני למיטב הבנתי) מיוחד מאד. גם הטכניקה שלה ייחודית ואפילו הנושא קצת יוצא דופן. הקו שלה הוא קו מדויק, כמעט וקטורי אבל מצוייר ביד. הטכניקה שלה כוללת צבעי שמן וגרפיט על עץ והנושא תמיד כולל נשים עדינות עדינות במצבים פנטסטיים. לפעמים היא משאירה את העץ נקי ואז התוצאה מרשימה במיוחד (אבל משום מה לא מתאימה לפורמט של האימג'ים שלי) ולפעמים פחות ואז התוצאה עדיין עדינה, ייחודית, מלאת הבעה, אבל קצת פחות מרשימה לטעמי. בכל אופן, אם היא לא שווה ביקור, אני לא יודע מי כן.

זהו לבינתיים הפוסט הנוכחי. אני מקווה שנהניתם. אם לא, ספרו לי למה. אם כן, תבואו שוב

Share on Facebook