כללי עבודה נכונים בפגישות עבודה – חלק רביעי
Written on 6 אוגוסט, 2009
לא מזמן פירסמתי סדרת פוסטים שדיברה על כללי עבודה נכונים בפגישות עבודה. לסדרה היו שלושה חלקים – חלק ראשון: לפני הפגישה, חלק שני: במהלך הפגישה וחלק שלישי: אחרי הפגישה. בעקבות סדרת הפוסטים הנ"ל, קיבלתי בקשה, מהגולשת שירי, להוסיף חלק רביעי לסדרה, שיעסוק בפגישות המעסיקות מעצבים מכל התחומים – פגישות שנועדו להצגת סקיצות. אז האמת היא שאין לי יותר מידי להוסיף בנוגע לסוג הספציפי הזה של פגישות שעליו לא דיברתי בפוסטים הקודמים, אבל אני כן יכול לדבר על תהליך בניית מצגת לצורך הגשת סקיצות. אני חוזר ומזכיר לכולם שמדובר בנקודת המבט שלי על הדברים וכל מי שרואה לנכון לעשות את הדברים בצורה אחרת, כנראה צריך לעשות את הדברים בדרך שלו. יחד עם זאת, תמיד כדאי להכיר גם נקודות מבטח חדשות על נושא מוכר.
15. סקיצות הן יצירות מוגמרות
איזו שטות. כמובן שסקיצות, כשמן כן הן, עבודת הכנה, נקודת ציון בדרך למוצר המוגמר או אפילו ייצוג מהיר של רעיון. זה נכון. אבל במקרה שלנו הסקיצות לא נועדו על מנת להראות ללקוח מה הכיוון שלכם, או לאיפה ניתן להגיע אם תלכו לכיוון גרפי כזה או אחר. ללקוח אין זמן לבזבז על שטויות וגם לכם לא. אז מבחינת תהליך המחשבה והעבודה שלכם, ההבדל בין סקיצה ומוצר סופי נובע אך ורק מעניין האישור/ הביטול של הלקוח. מכל בחינה אחרת, הסקיצות שלכם צריכות להיות מוצרים מוגמרים לחלוטין. צאו מתוך נקודת הנחה שללקוח אין דמיון בכלל. לא שיש לו דמיון חלקי, או שאם נסביר לו את הדברים הוא יבין אותנו. מה שהוא רואה, זה מה שהוא רואה ולא יעזרו כל ההסברים והתיאורים היפים שלכם.
ישנו מונח באנגלית הנובע מתחום התוכנה – "wysiwyg – "What You See Is What You Get (מבטאים את זה וויזיוויג) וזה אומר, בתרגום עילג משהו, "מה שרואים זה מה שמקבלים". ככה הלקוח שלכם רואה את הדברים. אני יודע שאתם בטח אומרים לעצמכם עכשיו – "שטויות, ברור שיש לו דמיון…" או "אם אני אסביר לו טוב, כפי שרק אני יודע אז הוא יבין את החזון שלי גם אם אני מציג לו את זה על פיסת נייר קרועה…" מנסיוני המר, זה פשוט לא נכון. אני חוזר ומדגיש שוב – ללקוח אין דמיון בכלל. אפילו לא מעט. אם אתם תציגו לו חצי עבודה, או עבודה שלא עומדת בקנה מידה אחד עם הצפיות שלו, התוצאה תהיה ירידה מיידית בערך שלכם כמעצבים ומחשבה חוזרת על עצם ההחלטה לעבוד איתכם.
אז אני חוזר לנקודה הראשונה – סקיצות, בכל הנוגע לתהליך העבודה, צריכות להיות מוצר מוגמר. אחרי שאתם מגישים ללקוח את המוצר המוגמר הנ"ל, הוא יעיר את הערותיו ואתם תחזרו למחשב שלכם לייצר מוצר מוגמר חדש על פי הערותיו. בטווח הארוך, ההשקעה הראשונית בסקיצות תועיל לכם בשני כיוונים שונים. הראשון – קיצור תהליך העבודה. ההערות של הלקוח יהיו נקודתיות הרבה יותר וברוב המוחלט של הדברים, הוא לא יבטל את הסקיצה לחלוטין (בהנחה שהעבודה טובה כמובן). השני – הוא כנראה יהיה הרבה יותר מרוצה. גם אם הוא יבטל את הסקיצה לחלוטין, הוא יחזור הביתה ויחשוב בשנית על החוכמה שבביטול הסקיצה המעולה הזו, רק בגלל שזה לא מה שהיה לו בראש בדיוק (סעיף 16 ידבר על הנקודה הנוכחית). כנראה שבפגישה הבאה הוא כבר יבין בעצמו שאת מה שהיה לו בראש הוא היה צריך להכין לבד. עדיף לו לקבל את הסקיצה המעולה שהכין לו המעצב המוכשר שלו הוא משלם כסף רב ושעשה אחלה עבודה ובטח יודע מה הוא עושה. זה כנראה לא יהיה בדיוק במילים האלו, אבל זה יהיה הכיוון.
16. דברים שעוברים לו בראש
הלקוחות הם לחם חוקנו. יחד עם זאת, הדברים שעוברים להם בראש הם לא הדברים שהם מקבלים בסופו של דבר. יש לכך סיבות רבות, אבל העיקרית שבהן היא שלא הם אלו שעושים את העבודה בפועל. ומה שעובר להם בראש בכלל לא דומה (לרוב, בכל אופן) למה שעובר לנו בראש. יתרה מכך, לרוב לא עובר להם שום דבר ויזואלי בראש ורק אחרי שהם רואים את הסקיצות הם בכלל מתחילים לחשוב על זה. התגובה המיידית שלהם היא – "זה לא מה שהיה לי בראש…". זה נכון מאד. זה לא מה שהיה להם בראש. על מנת למנוע מצבים שכאלה יש צורך בעבודת הכנה. עבודת ההכנה נועדה לגרום ללקוח להבין שמה שיש לו בראש לא רלוונטי מעבר לרעיון ולקו הכללי. כל השאר זה עניינכם. כשהוא הולך לבנק הוא לא אומר לפקידה איך לבצע את החישובים שלה. הוא רוצה את התוצאה הסופית – "תפקידי לי את הכסף בחשבון". ככה זה צריך להיות גם כאן. אתם המעצבים ואתם אלו שיושבים מול המחשב שעות על גבי שעות בנסיון להגיע למוצר המוגמר, הנכון והחכם ביותר ללקוח.
עבודת ההכנה צריכה להתחיל בשלב מוקדם ככל הניתן ובהתאם ללקוח שמולכםץ זה יכול להתחיל מזריקת משפט בסוף הפגישה לסגירת העבודה, משהו בסגנון של: "אל תצפה לראות בדיוק את מה שאתה מדמיין לעצמך" בשלב הזה הוא לרוב יבין או יזכר שהוא לא מדמיין שום דבר בעל תוכן מהותי. זה ממשיך בשיחת הטלפון שלפני הפגישה, שם אתם זורקים משפט בסגנון של: " זה לא בדיוק מה שדיברנו עליו. אני חושב שפתרתי כאן כמה דברים שמקפיצים את האתר/פרוספט/בורקס/מה שזה לא יהיה בשתי רמות למעלה", בשלב הזה הוא יזנח כל ציפיה לפגוש משהו שדומה למה שהיה לו בראש במידה והיה לו משהו קונקרטי בראש. זה נגמר בערך חצי דקה לפני הצגת הסקיצות עצמן כשאתם מזכירים לו את מקרה קוקה קולה-פפסי (פפסי העתיקה את התדמית של קוקה קולה במשך עשרות שנים עד שהיא הבינה שהיא גורמת לעצמה נזק ויצרה לעצמה תדמית חדשה משלה), או שאתם מסבירים שמה שיש למתחרים שלהם פשוט לא מדהים (אלא אם זה מדהים), או שאתם מסבירים להם שמה שיש למתחרים שלהם לא מתאים לכל אחד… תחשבו אתם על המשפטים המתאימים ללקוח שלכם.
דרך אגב, כשאני אומר שלא היה ללקוח כלום בראש, הכוונה היא לא שהלקוח טיפש. חס וחלילה. פשוט שלרוב מה שהיה להם בראש נמצא ברמה של אתר ירוק או עם קווים מזוגזגים, זה לא משהו שאמור לכוון אתכם בתהליך העיצוב והחשיבה. לעיתים תכופות, כשהלקוח אומר לכם "זה לא מה שהיה לי בראש…", הוא מתכוון דווקא לדברים מטופשים כאלה. צריך להכין אותו מראש לכך שזה לא מה שהוא יקבל.
17. אסטטיקה של פרזנטציה
אז הכנתם סקיצות שנראות כמו הדבר האמיתי. הוספתם אזהרות בנוגע למהות העיצוב ולשוני בינו ובין צפיות הלקוח. מה עכשיו?
עכשיו הגיע הזמן להכין את הפרזנטציה עצמה. פרזנטציה טובה צריכה לעשות דבר אחד והוא להציג את המוצר. כל עוד תזכרו את זה, הפרזנטציה תהיה טובה. בשביל להציג את המוצר בצורה הטובה ביותר, צריך להפנות אליו את אור הזרקורים. לא צריך רקעים מיוחדים. לא צריך אפקטים ומעברים. לא צריך כותרות בומבסטיות. כל מה שצריך זה רקע פשוט ואחיד, ללא הסחות דעת מהמוצר עצמו. כותרת המסבירה בשתי מילים מה רואים ברגע זה, ואם חייבים, אז שני לוגואים – של הלקוח ושל המעצב. זהו. אני לרוב מוסיף דף פתיחה מסוגנן קצת יותר המכיל כותרת ראשית לפרזנטציה, כמה מילות הסבר ולוגואים רלוונטיים (במידה ויש כאלה). וכמו כן אני מכין דף סיום שבו אני רושם תודה רבה או משהו בסגנון הזה על מנת שהלקוח יבין שהתצוגה נגמרה והגיע הזמן לדבר על הדברים. מהדברים האלה גם ניתן להבין שרצוי שהמצגת תהיה מצגת ולא אסופת קבצי תמונה שוני. לא משנה אם בניתם אותה בפלאש, power point או כל תוכנה אחרת.
אחרי שמציגים את הדברים, לרוב יש צורך לחזור אחורה וקדימה כמה פעמים. כדאי שזה יהיה חלק מהמצגת ושלא יהיה צורך כל פעם לצאת החוצה, לקטוע את חוט המחשבה ואז לחזור שוב פנימה.
18. איך מציגים עבודה
לכל אחד יש את הדרך שלו להציג את המוצר שהוא הכין. חלקנו נהנים לתאר באריכות את המוצר ורק אז להציג אותו וחלקנו נהנים להציג אותו ללא מילים מקדימות או להציג אותו ורק אז להוסיף עליו מילים. בנסיוני האישי גילית שהדרך שפועלת הכי טוב בשבילי היא לסיים את הפרזנטציה כולה בלי מילים מיותרות, רק תיאור כללי "זה דף פנימי ברמה שניה המדמה כתבה עם שתי תמונות…" של המוצר שרואים שאותו רגע וזהו. לא לדבר בעצמי ולא להניח ללקוח לדבר. אחרי שאני מציג את כל מה שיש לי להציג, אני חוזר אחורה ומתחילים מהתחלה עם ההערות של הלקוח. בצורה הזו קורים שני דברים עיקריים:1. נחסכות ממני הערות של הלקוח על בעיות שנפתרות בשלבים מאוחרים יותר בפרזנטציה. 2. הלקוח ראה כרגע מסה של המוצר. הוא מרוצה הרבה יותר מאשר במצב שבו הוא רואה דף אחד, מעירים הערות, ואז עוד דף ומעירים הערות ואז… בכלל, אנשים רוצים לדעת מתי דברים נגמרים. במקרה הזה, הלקוח ראה כבר בהתחלה את כמות הדפים/מוצרים עליהם צריך לדבר, אז יש לו שליטה טובה יותר בכמות הזמן שהוא משקיע בהערות.
19. איכות המוצר
חשוב לשמור את המוצר באיכות גבוהה. אם אתם בתחום הדפוס – תשמרו את הקובץ פעמיים – פעם אחת שיכנס למסך בצורה יפה למען הפרזנטציה ופעם שניה בגדול שאפשר יהיה להכנס לפרטים הקטנים. אם אתם באינטראקטיב – שמרו JPGים ברמה גבוהה וצרפו SWFים כחלק מהפרזנטציה וכן הלאה.
20. תביאו דפים ועט
21. אגו יש רק בכבלים
תשאירו את האגו שלכם בבית. כשאתם בפרזנטציה אתם נמצאים במצב שבו המבין הגדול הוא לא אתם. יש בחדר אדם שמבין הכי טוב שבעולם. אתם צריכים להקשיב לאותו האדם כי רק הוא יכול לתת לכם את ההערות הרלוונטיות לפרויקט שלכם. אם תתנהגו כראוי ותשאירו את האגו בבית אתם אמורים לצאת מהפגישה עם מירב המידע האפשרי למען השלמת העיצוב והעבודה בפרק הזמן המינימלי ועם כמות העבודה המועטה ביותר. אם לעומת זאת במקום להקשיב ללקוח ולשאוב ממנו מידע, תנסו לשכנע אותו שמה שקיים עכשיו הוא הטוב ביותר והמתאים ביותר, אתם תצאו עם הרגשת עליונות וצדק, אבל גם עם לקוח לא מרוצה.
אם הלקוח מבקש דברים מזעזעים צריך לזכור שגם השם שלכם מוטל פה על הקו. מוצר שאתם לא יכולים לעמוד מאחוריו לא אמור לצאת מהסטודיו שלכם. אפשר לנסות לשכנע אותו שלא כדאי מסיבות כאלו ואחרות. אם הוא לא משתכנע, לא עושים את זה. שימו לב – מדובר במקרי קיצון. לא על כל בקשה קטנה של המזכירה של הלקוח צריך לפרק עסקאות וקשרים עתידיים, אך יחד עם זאת, יושרה מקצועית היא לא קללה.
זהו לבינתיים. אני מקווה שנהנתם מהמאמר ואם יש לכם עצות, שיטות ומחשבות נוספות – שתפו אותנו. תזכרו – אין שיטות לא נכונות, יש שיטות מותאמות אישית.
לפוסט הראשון לחצו כאן
לפוסט השני לחצו כאן
לפוסט השלישי לחצו כאן
קטגוריה: לימודי.
פוסט אינפורמטיבי וענייני, וגם מחזק את הגישה האישית שלי להצגת הפרוייקטים שאני עובד עליהם.
אמרת די הרבה יחסית לזה שלא היה לך הרבה מה לומר…:)
תודה.
רוב הדברים שרשמתי נגעו לתהליך הכנת הפרזנטציה והצגתה ולא בנוגע לפגישה עצמה…
אבל אתה צודק, יצא פוסט יחסית ארוך בהתחשב בכך שלא היה לי הרבה מה להוסיף לנושא