20 שאלות – 7 טיפוגרפים

Written on 10 מרץ, 2019

הקדמה ראשונה

שנתיים ותשעה חודשים עברו מאז הפוסט האחרון במזלג.
ויש לי חוב עוד מאז. חוב שהלך לאיבוד במהלך השנים שעברו, נשכח בין העבודה לילדים ולשאר הדברים שעוברים על כולנו וממלאים את החיים שלנו.

מה החוב?

מאמר על טיפוגרפיה עיברית על המעצבים הנהדרים של בית הטיפוגרפיה "אאא".

את ההכנות למאמר סיימנו באוגוסט 2016. אז תכננתי להוציא את המאמר לאור תוך מספר ימים. אז אפשר להגיד שכבר עברו כמה ימים והגיע הזמן לשלם את החוב.

הקדמה שניה

(נכתבה באוגוסט 2016 ונערכה היום)

עולם הטיפוגרפיה בישראל מעולם לא הצטיין במגוון רחב ביותר או במחירים נמוכים במיוחד, דבר שהתבטא בתופעות עיצוב ייחודיות (ומעניינות מאד). לאחרונה אנו עדים לשינויים בתפיסה במגוון ובאיכות. לקוחות מוכנים לשלם יותר בעבור טיפוגרפיה איכותית, אתרים יכולים לעשות שימוש ביותר מאריאל, ספרי עיצוב מתורגמים ונכתבים בעברית ותרבות הפנאי המשגשגת דורשת עוד עניין ויזואלי. בתוך השוק הזה, המתפתח, המגשש, מספר מעצבי פונטים ומספר קבוצות של מעצבים בולטים מעל האחרים באיכות העבודות, באווירה החדשנית ובכלל בקידום הטיפוגרפיה העברית.
המאמר הנוכחי מתעסק באחת מהקבוצות הנ"ל, קבוצת אאא המורכבים משבעת הטיפוגרפים: נוי ניימן, נדב ברקן, ליה אופיר, שני ברבר, ערן בכרך, רועי סטרדי ואברהם קורנפלד. כולם בוגרי מחלקות התקשורת החזותית השונות בישראל, כולם מגדירים עצמם כמסורים לטיפוגרפיה עברית מקורית.
היום נשאל לפני שנתיים שאלנו אותם שאלות שיעזרו לנו להבין מעט באיזה עולם הם פועלים, מהם החוקים החשובים להם, איך הם ניגשים לתהליך היצירה ואיך הקבוצה עוזרת להם לקדם את עצמם ואת העבודה שלהם.

* סדר התשובות חוזר על עצמו, אבל במהותו רנדומלי

שאלות הכנה והכרות:

  1. כמה זמן את/ה עוסק/ת בטיפוגרפיה?

אברהם קורנפלד: 7 שנים
נדב ברקן: 6 שנים
ליה אופיר: עסקתי בטיפוגרפיה בעיקר בזמן ואחרי הלימודים
שני ברבר: משהו כמו 8 שנים כבר… הזדקנתי
ערן בכרך: היום שאני עוסק בעיצוב. את הגופן הראשון עיצבתי לפני 14 שנה, מייד כשסיימתי את הלימודים.
נוי ניימן:
משנה ג' בבצלאל שגיליתי את הטיפוגרפיה עברו כבר… 15 שנה
רועי סטרדי:
און אנד אוף במהלך שנותיי כמעצב

2. כמה זמן את/ה עוסק/ת בעיצוב?

אברהם קורנפלד:: אני מעצב ובונה אתרים כבר כמעט 20 שנה. מה שהתחיל כתחביב רציני בגיל 14 הפך למקצוע (גם רציני) כשהתחלתי ללמוד תקשורת חזותית בשנקר. 
נדב ברקן: 12 שנים
ליה אופיר: חמש שנים
שני ברבר: עשור (כולל את הלימודים)
ערן בכרך: ראו תשובה 1
נוי ניימן:
אותה תקופת זמן
רועי סטרדי:
התחלתי לעסוק בתחום מקצועית במהלך הלימודים, אז הייתי אומר 7 שנים

3. כמה זמן עבר מאז סיום הלימודים?

אברהם קורנפלד: 6 שנים
נדב ברקן: 12 שנים
ליה אופיר: חמש שנים 🙂
שני ברבר: סיימתי ב 2010
ערן בכרך: 14 שנים
נוי ניימן:
14 שנים
רועי סטרדי:
סיימתי את הלימודים ב2011, לפני 5 שנים

4. איפה למדת?

אברהם קורנפלד: צילום במכללת הדסה ירושלים  תקשורת חזותית בשנקר
נדב ברקן: שנקר
ליה אופיר: בצלאל
שני ברבר: שנקר
ערן בכרך: במחלקה לתקשורת חזותית בויטל. שנה ד׳ כבר עברנו לבניין שנחנך בשנקר
נוי ניימן:
בבצלאל
רועי סטרדי:
שנקר

5. מה ההתמחות במקום הלימודים?

אברהם קורנפלד: התמחות לפרינט
נדב ברקן: תקשורת חזותית. (למען הדיוק, איור ואינטאקטיב הם תחת מטריית התקשורת החזותית)
ליה אופיר: גרפי-טיפוגרפי זה היה נקרא אז
שני ברבר: תקשורת חזותית
ערן בכרך: תקשורת חזותית
נוי ניימן:
ההתמחות הייתה עיצוב גרפי ורוב הקורסים שאני זוכר עסקו במיתוג
רועי סטרדי:
התחלתי בתקשורת חזותית ובמהלך אמצע שנה ב׳ בחרתי להתמחות בעיצוב לטלוויזיה
(Motion graphics), תת התמחות במסלול תקשורת חזותית

מקורות השראה, תהליכי עבודה ואוכל:

6. מהם מקורות ההשראה העיקריים שלך?

אברהם קורנפלד: את כל ההשראה שלי אני מוצא בטבע.
נדב ברקן: רחוב, היסטוריה וטכנולוגיה
ליה אופיר: היום אני עוסקת בעיקר בחווית משתמשת אז עבור השראה אני מחפשת ״ממשקים שקופים״. אם אני משתמשת במשהו ולא חושבת בכלל על הממשק, כנראה שזו היתה חווית משתמשת טובה. כמו פונט טקסט רץ טוב
שני ברבר: ההשראה נמצאת בכל מקום, רק צריך פתוח את העיניים ולחפש אותה..
ערן בכרך: לא מגביל את עצמי לתחום העיסוק. ההשראה היא לעיתים מקרית ועשויה להגיע גם מתחומי הקולנוע, השירה, ביקור בתערוכה גרפיטי על הקיר או כל דבר שאני נתקל בו
נוי ניימן:
אותיות עבריות ישנות שמציצות משלטים ישנים וספרים ישנים, תעודות ומסמכים ובתי דפוס ישנים… וגם אותיות לטיניות שהייתי חייב שתהיה להם גירסה עברית
רועי סטרדי:
Vimeo, Behance, מגזינים, אינסטגרם,
די משתנה כל הזמן

7. מה הגופן המושלם/אהוב ביותר עליך? מי עיצב אותו? מה הופך אותו למושלם/אהוב?

אברהם קורנפלד: פרנק ריהל. פשוט כי הוא פונט על־זמני ומעביר את מהות האות העברית הכתובה
נדב ברקן: "נרקיס תם" עיצוב צבי נרקיס, קלאסי, פשוט, שקוף, תרבותי.
ליה אופיר: יש לי פינה חמה בלב לפונט דוד שהשתמשתי בו גם בפרויקט הגמר שלי. המון שנים לא היתה גרסה דיגיטלית טובה של הגופן, וממש לאחרונה הוציאו גרסה דיגיטלית חינמית שעיצב מאיר סדן ל Google Fonts לשימוש חופשי!
שני ברבר: זה בא אצלי בתקופות, כל תקופה צבע אחר, סגנון פונט אחר. אני עכשיו בתקופה של סן סריף מוצר, שמחה לפרגן לחברים פה עם פונט ברלב שיצא לי לעשות איתו כמה דברים מגניבים לאחרונה, וגם אלמוני צר (עם המשקלים הדקיקים המהממים שלו.. )
ערן בכרך: אני הכי מתחבר לפשטות, לחדשנות ולשלמות של נרקיס בלוק ולנרקיס בלוק מוצר. נרקיס בלוק מסיר כל מסכות, גינונים ויומרות והוא בעל קריאות גבוהה בכל גודל. אמנם הוא מעט נשחק לאורך השנים והפצתו שנויה במחלוקת אך כנראה שאיכותו משאירה אותו אלמותי ומכניסה אותו לפנתאון הטיפוגרפיה העברית
נוי ניימן:
פונט באנגלית: the mix של Luc(as) de groot פונט מודרני, פונקציונאלי, למרות היותו חף מגינונים עדיין יש לו חותם עיצובי ונוכחות. גופן בעיברית: אני אוהב את "הצבי" של צבי האוזמן ולאחר מותו הושלם ע"י דר' משה שפיצר. פונט על בסיס משולש, מזכיר לי טיפוגרפיה עברית קדומה והקונטקסט התרבותי שלו מתחבר לי עם איכות.
רועי סטרדי:
זה גם משהו שמשתנה כל הזמן, בכמה שבועות האחרונים זה היה פונט 37 של הגילדה.

8. האם טיפוגרפיה מהווה את עיקר התעסוקה שלך (ואם לא, אז איפה עובדים)?

אברהם קורנפלד: אכן כן. אני היום עוסק 80% מהזמן שלי בטיפוגרפיה. בשאר הזמן אני ישן. במקביל אני גם עוסק בצילום, תכנות אתרים (צריך להתפרנס ממשהו) ויזמות בתחום העיצוב.
נדב ברקן: לא, בבייקון אופנהיים עובדים בGoogle Trends
ליה אופיר: כאמור היום אני עוסקת בעיקר בעיצוב חווית משתמש. אני עובדת בסטודיו לעיצוב בייקון אופנהיים כבר כמה שנים
שני ברבר: עובדת בסטודיו שי חיון כבר 6 שנים
ערן בכרך: לא, שותף ב־Bee-Creations וממייסדיה, עוסק בעיקר באסטרטגיה מותגית, בניית מותגים, בתדמית ובעיצוב לפלטפורמות ומדיות אינטראקטיביות
נוי ניימן:
הייתי רוצה לעסוק יותר בעיצוב פונטים, החיים הובילו אותי לעיצוב מותג ושם עיקר העיסוק שלי. אבל כמעצב פונטים וטיפוגרף אני משתדל כל לוגו שאני מעצב לבנות אותו מצורות חדשות ולא מאותיות קיימות. ולפעמים את האותיות האלה אני משלים לפונט שלם. קורה שהאותיות החדשות הופכות להיות פונט בלעדי למותג
רועי סטרדי:
טיפוגרפיה היא לא העיסוק היומיומי שלי אלא יותר העיסוק שאני מנסה להשקיע בו בזמני הפנוי, אני עוסק לרוב בעיצוב לוידאו ואנימציה

9. במידה וטיפוגרפיה אינה העיסוק העיקרי, איך העיסוק האחר משפיע על תפיסת הטיפוגרפיה?

נדב ברקן: עיסוק בגריד, סיסטמה, עיצוב טיפוגרפי מוקפד
ליה אופיר: לא משפיע
שני ברבר: טיפוגרפיה היא חלק בלתי נפרד מהעבודות אצלנו בסטודיו. כיף להיות מושפע ולהשפיע טיפוגרפית על מעצבים אחרים
ערן בכרך: להבין את הצרכים והאתגרים הטיפוגרים הנדרשים עבור מגוון השימושים והפלטפורמות.
נוי ניימן:
בניית מותג מבוססת מאד על טיפוגרפיה, לפחות במקרה שלי, מעצבים שהם פחות טיפוגרפיים בהווייתם יכולים לבסס את עבודת המיתוג על דימויים חזקים או צבעוניות או פטרנים. אני נותן במה לאותיות ומשתדל שהם לא רק יעבירו מסר כתוב אלא יהיו הדימוי והדבר המרכזי שמחזיק את הקומפוזיציה
רועי סטרדי:
גם בתחום שלי יש עיסוק די רחב בטיפוגרפיה, אבל היא הרבה יותר ספציפית – אין ממש התעסקות בטקסט רץ אלא יותר שימוש בטיפוגרפיה וטקסט כאלמנט עיצובי, ונכנסים פרמטרים נוספים של איך הוא זז, איך הוא נכנס ויוצא מהפריים, כל מיני ניואנסים קטנים שיכולים לקחת את הטיפוגרפיה הלאה

10. מהם כלי העבודה העיקריים שלך בעיצוב טיפוגרפיה?

אברהם קורנפלד: עיפרון ודף, מחשב, תוכנות גרפיות וכו׳
נדב ברקן: אילוסטרייטור
ליה אופיר: בימים אלו רוב הטיפוגרפיה שאני עושה היא רקומה, אז… חוט ומחט?
שני ברבר: העיניים, הידיים, והאובססיה לאותיות 🙂
ערן בכרך: עין ועפרון. תוכנות באות והולכות, הגליפס השאיר אבק לפונטלאב ואני מניח שבעתיד גם זה ישתנה. אני חלילה לא מזלזל בפן הטכני, אך היישום מגיע רק לאחר גיבוש הקונספט
נוי ניימן:
טוש שחור, נייר לבן (רצוי מקושקש מהצד השני) אילוסטרייטור-אדובי וגליפס
רועי סטרדי:
אילוסטרייטור ופונטלאב

11. מה הגופן שבו את/ה הכי גאה?

אברהם קורנפלד: זה משתנה כל הזמן. נכון להיום אני הכי גאה בפונט אטלס פרו.

הגופן אטלס פרו של אברהם קורנפלד

נדב ברקן: בר לב

הגופן "בר לב" של נדב ברקן

ליה אופיר: הגופן הכי טוב והיחיד שלי הוא עומס. אבל אני באמת גאה בו, לא רק כי הוא בן יחיד. עשיתי אותו במסגרת קורס בבצלאל בהנחיית מיכל סהר שמאוד עזרה ופירגנה.

הגופן "עומס" של ליה אופיר

ערן בכרך: אני לא בטוח שגאה הוא המונח המתאים עבורי לייצג תחושה כזו או אחרת עבור גופנים שעיצבתי. זה מאד תלוי גם בתקופה, זה נוטה להשתנות בהתאם לשימושים מפתעים וטובים שנעשים בגופנים שלי (או להיפך, בשימושים לא טובים), בין אם מדובר בפוסטר של גופן שלי שהוצג במוזיאון העיצוב, גופן שלי שנתקלתי בו במקרה בספר בחנות של המומה בניו יורק, פתיח לתוכנית טלוויזה או בפרסומים של הפילהרמונית, כולם היו בני (או בנותיי)

גופן של ערן בכרך

שני ברבר: שני לא ענתה על השאלה הזאת, אז החלטתי לצרף קישור לתהליך עבודה שלה.

רועי סטרדי: מכיוון שיצרתי רק גופן אחד, הבחירה אינה קשה – "ספקטרום"

הגופן ספקטרום של רועי סטרדי
דוגמה נוספת לגופן ספקטרום

נוי ניימן: נוילנד

הגופן "נוילנד" של נוי נוימן

12. ספר/י לנו מעט על תהליך היצירה של הגופן הזה
ליה אופיר: ידעתי שאני רוצה ליצור פונט שמבוסס על קווים מאוד פשוטים. התחלתי מלהרכיב אותיות מבדידים ולנסות ליצור את הצורה הכי בסיסית ואמיתית של אות, לפני ״סגנון״. משם צמח גופן ראשוני וקצת מוזר, והיום עושים בו שימושים מגוונים והרבה בקונטקסט של עיצוב לילדים / מחאה.
רועי סטרדי: אני חושב שמההתחלה היה לי מושג די ברור של מה אני רוצה לעשות, רציתי לעשות פונט רב-שכבתי והיה לי איזשהו ויז׳ן של איך הוא יראה, השלב הראשוני של יצירת אבטיפוס וכמה אותיות ראשונות שלו קרה די מהר, אבל הביצוע עצמו לקח הרבה זמן. היו הרבה מאוד צעדים אחורה וקדימה, איזה משקלים אני רוצה לעבוד איתם, מה תהיה הדרך הכי טובה לעבוד איתם, כל שינוי קטן באות גרר שינויים לאורך כל שאר המשקלים והכל היה צריך להיות מאוד מדוייק. זה היה אתגר אבל גם אחת הסיבות שמאוד נהנתי ליצור אותו.

*הערת המערכת – כנראה שאלה קשה…

13. מה היה האתגר העיקרי בו ולמה זה היווה אתגר?

אברהם קורנפלד: השעות האינסופיות שהלכו (ועדיין הולכים) על השכלולים שלו – התמיכה בלמעלה מ־140 שפות לטיניות, מאפייני אופן־טייפ, ניקוד, משקלים וכו׳
ליה אופיר: האתגר העיקרי היה לשמור על הראשוניות בלי ליצור פונט משעמם. מיכל אמרה לי – לא כל אות צריכה להיות ״יציאה״. ניסיתי לשמור על קו של אותיות מאוד פשוטות, עם התחכמויות במקומות מסוימים, למשל ה-ק. עד היום אני לא שלמה איתה אגב, אולי הגיע הזמן ליצור לפונט הזה אותיות חלופיות

*הערת המערכת – כנראה שאלה קשה…

14. מה את/ה הכי אוהבת לאכול ואיך זה בא לידי ביטוי בתהליך יצירת פונט?

אברהם קורנפלד: עכשיו אני בקטע של קומפוט! (לפתן בעברית) …וכל מה שהולך יחד עם זה: צימוקים, אגוזים, דבש, חמאת שקדים, טחינה… הכל הולך.
נדב ברקן: חביתה
ליה אופיר: אני אוהבת לאכול הכל וזה בא לידי ביטוי בכך שאני לא עושה יותר פונטים כי עסוקה בלאכול כל הזמן
רועי סטרדי: אבוקדו, ללא ספק. הוא גם הדבר שאני משקיע בבחירתו הכי הרבה זמן בסופר, לא רך מדי, לא קשה מדי, קליפה קשיחה, אליפטי, קצת כמו הניואנסים שעובדים עליהם כשמנסים למצוא את האלמנטים שמגדירים פונט חדש, זה לא תמיד עניין של חוקיות מסויימת, זה עניין של התחושה הנכונה.

15. מה הדבר הכי הכי הכי חשוב שיש לטיפוגרפים בניגוד למעצבים אחרים בשוק?

אברהם קורנפלד: פונטים
ליה אופיר: חתול
שני ברבר: לא חושבת שאפשר להסביר את זה במילים, זה או שיש לך את זה, או שלא. זה איזה באג כזה במוח, שאנשים מן השורה לא יבינו אותו, רק מעצבים, וגם, לא כולם.
ערן בכרך: שאלה קצת סטריאוטיפית, לא? (הערת מערכת – כן. אני מראיין כאן 7 אנשים שאני לא מכיר ושולח את השאלות מראש. יש כאן סטריאוטיפים)
רועי סטרדי:
היכולת לספק כלי למעצבים אחרים לעשות את העבודה שלהם, זו אחריות די גדולה, ובעיני גם סיפוק די גדול לראות משהו שאתה יצרת ולראות איך אנשים אחרים מפיחים בו חיים עם החזון העיצובי שלהם.

16. מה הצורה ההנדסית שתתאר הכי טוב את שפת עיצוב הטיפוגרפיה המושלמת שלך?

אברהם קורנפלד: כוכב
נדב ברקן: פנטגרם
ליה אופיר: עיגול, הוא הצורה ההנדסית הכי פריווילגית
שני ברבר: כמו שאמרתי זה הכל תקופות. אם תשאל מה הצורה האהובה עלי כרגע, אז זה משולש.
ערן בכרך: מלבן ריבוע משולש
רועי סטרדי:
ריבוע

17. בעיצוב טיפוגרפיה בעברית יש בעיות ספציפיות שלא קיימות בשפות אחרות? במידה וכן מה הבעיה שגרמה לך לאבד הכי הרבה שיער?

אברהם קורנפלד: עברית שפה מדהימה. אם רק גם כיוון הכתיבה שלנו היה משמאל לימין כמו כולם זה היה מושלם.
ליה אופיר: שמפו לא טוב
שני ברבר: בעיני אחד האתגרים הקשים הוא עיצוב פונט סקריפטי טוב בעברית.
ערן בכרך: המבנה הריבועי, להתמודד עם אותיות כגון כ׳ ב׳, כך שיעבדו טוב גם בגדלים קטנים.
רועי סטרדי:
פחות התנסיתי ביצירת פונטים בשפות אחרות אז קשה לי לומר

18. מה צופן העתיד לטיפוגרפיה?

אברהם קורנפלד: כשהבנקים יקרסו והכלכלה כפי שאנחנו מכירים אותה תחדל לתפקד כולם יתחילו לסחור ב… פונטים! זה יהיה המטבע הרשמי. כי כולם יודעים שפונטים הם לנצח.
נדב ברקן: רק טוב לדעתי. טכנולוגיה, motion, אינטראקציה ורספונסיביות יפתחו תחומים אחרים של טיפוגרפיה ואותיות.
ליה אופיר: לדעתי אנחנו כבר הרבה זמן בנקודת מפנה שבה פונטים צריכים להיות מתאימים קודם כל למסכים (הפרינט אולי לא מת אבל מי זוכר איך קוראים לו). עוד לא למדנו לעשות את זה מספיק טוב. הידע שלנו בעיצוב פונטים תמיד היה מבוסס על האופן שבו אנשים קוראים על נייר, אבל קריאה על מסך היא אחרת. אני חושבת שפונטים ילכו בעקבות המסכים אבל עד שהם ידביקו את הקצב כבר לא יהיו מסכים יותר, יהיה משהו אחר. אם מישהו רוצה להכנס לטפוגרפיה בVR נראה לי שזה הזמן.
שני ברבר: היום זה דור המסכים, מה יהיה הלאה? אולי כבר לא נצטרך לקרוא או לכתוב בעצמנו, לא רוצה לחשוב על עולם כזה.
ערן בכרך: להערכתי יושם דגש רב יותר על התאמה למסכים, ומבחינת השפה, מילים יכתבו בגרסאות מקוצרות יותר, ויורחב השימוש באמוג׳ים
רועי סטרדי:
כולנו נעבור לתקשר באמוג׳ים

19. טיפוגרפיה במשפט אחד?

אברהם קורנפלד: טיפוגרפיה היא שירה והאותיות הן תוי הנגינה שלה
נדב ברקן: תרבות
ליה אופיר: a necessary evil
ערן בכרך: ארכיטקטורה של אותיות ומילים.
רועי סטרדי:
חשוב, יפה וכיף גדול!

20. עצה לדור העתיד של הטיפוגרפים / האם תרצו להגיד משהו לקהל שם בחוץ?

אברהם קורנפלד: אם יש לכם עין טובה, חוש אסתטי וטכני משוכללים, אתם אוטודידקטים, יש לכם תחושת שליחות ואתם רוצים לעסוק בתחום מאד לא רווחי אך ממכר – תתחילו מלעצב את האות אל״ף ותמשיכו משם.
ליה אופיר: טיפוגרפיה חייבת להיות משהו חי. כמה שנים אפשר לעשות ״התאמות״ לגופנים?
אני רוצה לראות פרוייקט גמר במציאות מדומה שבו אני יכולה ללכת לראות איך ג של פרנק ריהל נראית מהצד.
אל תעשו emboss תעשו דברים מעניינים! טיפוגרפיה במרחב מדומין, האפשרויות הן אינסופית
אולי הגופן כבר מת, מי יהיה הגופן החדש?
ערן בכרך: להתבסס על יסודות השפה והכתיבה העברית ומתוך הבסיס הזה לחדש.
רועי סטרדי:
גם אם אתם לא רואים את עצמכם כטיפוגרפיים, תנסו לייצר פונט, זו חוויה מאוד מעניינת, מלמדת ומתגמלת!

צ'ופר

קישור לאוסף הפינטרסט שלי בכרטיסיית טיפוגרפיה. קצת השראה מגניבה

קטגוריה: כללי.

Comments closed